עדכון לקוחות | ליטיגציה - נובמבר 2018

הרפורמה הדרמטית בתקנות סדר הדין האזרחי תכנס לתוקפה בעוד שנה – כל מה שצריך לדעת על התקנות החדשות עדי אבטה, עו"ד 

 

ביום 5 בספטמבר 2018 חתמה שרת המשפטית, הגב' איילת שקד, על תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ח-2018 ("התקנות החדשות"), המחליפות את התקנות הקיימות, תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 ("התקנות הישנות") ואשר ייכנסו לתוקפן ביום 5 בספטמבר 2019. 

 

השוואה שטחית בין התקנות החדשות לתקנות הישנות מגלה, כי בעוד שהתקנות הישנות כוללות 532 תקנות (!), התקנות החדשות כוללות 180 סעיפים בלבד. השוואה זו, המלמדת על צמצום של 70% מהתקנות, מעידה, לבדה, על הדרמטיות שברפורמה. 

 

להלן השינויים מרכזיים בתקנות החדשות

 

  • עקרונות יסוד: פרק שלם המגדיר את עקרונות היסוד של ההליך האזרחי התווסף לתקנות החדשות, וביניהם – סעיף האוסר על שימוש לרעה בהליך המשפטי על ידי בעל דין או בא כוחו. עקרון זה אמנם נקבע עוד קודם לכן בהלכות בית המשפט העליון, אך נדירות הפעמים שבתי המשפט הנמוכים העניקו לו ערך של ממש. כאשר עקרון זה מוגדר כעת כעקרון-על לתקנות עצמן, ניתן להניח שיהיה בו כדי לחזק את בתי המשפט, כמי שמעבר לתפקידם להכריע בסכסוך בין הצדדים הבאים לפתחם, עליהם גם לדאוג שהסכסוך עצמו - עוד בטרם יוכרע - יתנהל בדרך הוגנת. עיגון העיקרון בא לידי ביטוי גם בעילות החדשות למחיקת תביעה – המקנות לבית המשפט את הסמכות להורות על מחיקה במקרים שבו התובע נמנע מלקיים את הוראות סדרי הדין ו/או במקרה של שימוש לרעה בהליכי משפט.

 

  • ביטול סדרי דין: התקנות החדשות מבטלות לחלוטין הליכים מסוג סדר דין מקוצר והמרצת פתיחה. כידוע, סדר דין מקוצר נועד להקל במקרים של הגשת תביעות אזרחיות לגביית חובות קצובים. ואילו ההליך המכונה המרצת פתיחה, נועד בעיקרו להקל בתביעות שאינן מחייבות בירור עובדתי מסובך. ההליך המהיר המיוחד היחיד שלא בוטל ושנשאר גם במסגרת התקנות החדשות הוא "דיון מהיר" (המוכר לנו כ"סדר דין מהיר"), לתביעות עד 75,000 ₪.

 

  • מגבלות על כתבי הטענות העיקריים: התקנות החדשות מחלקות את כתב התביעה וכתב ההגנה לשלושה חלקים, כאשר בחלק הראשון יופיעו פרטים טכניים; בחלק השני יפורטו העובדות בתמצית; ולאחר מכן בפרק השלישי והארוך יותר, ייכלל פירוט מלא של העובדות. התקנות החדשות גם מגבילות את ארכם של כתבי הטענות באופן טכני למדיי, כך שחלקו השני של כתב הטענות לא יעלה על חמישה עמודים וחלקו השלישי לא יעלה על שישה עמודים אם הוגש לבית המשפט השלום, ועל תשעה עמודים אם הוגש לבית המשפט המחוזי. ואולם, בתביעה שהוגשה לבית המשפט המחוזי בסכום העולה על 2.5 מיליון ₪, חלקו השני של כתב הטענות לא יעלה על עשרה עמודים וחלקו השלישי לא יעלה על עשרים עמודים.

 

  • חובת דיון מקדמי בין הצדדים: הדיון המקדמי יתקיים לאחר הגשת כתב הטענות האחרון וטרם ישיבת קדם המשפט הראשונה, מחוץ לכותלי בית המשפט, לשם צמצום הפלוגתות ויריעת המחלוקות בין הצדדים, לשם השגת הסכמות בעניין ניהול ההליך, החלפות מסמכים לשם ליבון המחלוקת וכדי לבחון את האפשרות ליישב הסכסוך באמצעות מנגנון חלופי. לאחריו, יידרשו הצדדים לדווח לבית המשפט על השתלשלות הדיון המקדמי, במסגרת טופס המצורף לתקנות. בנוסף, בכל תביעה מעל 40 אלף ₪, יישלחו הצדדים לניסיון גישור ללא תשלום.  

 

  • ככלל, לא יוגשו בקשות בכתב – נוהל רשימת בקשות במקום: התקנות החדשות עושות סוף ל"פינג-פונג" הבלתי נגמר בין הצדדים במסגרת בקשות בכתב וקובעות, כי מעתה לא יהיה ניתן להגיש בקשות בכתב עד לדיון קדם המשפט הראשון בהליך (למעט חריגים ספציפיים). במקום זאת, כל צד יידרש להגיש לפני קדם המשפט רשימת בקשות (עמ' 1 מקסימום לכל בקשה) בהן מבקש שבית המשפט ידון. הצד שכנגד יהיה רשאי להשיב לרשימת הבקשות באותו האופן. במסגרת דיון קדם המשפט, יקבע בית המשפט את הדרך לדון בכל אחת מהבקשות המנויות ברשימה. לא ניתן יהיה להגיש בקשה שלא נכללה ברשימת הבקשות, אלא ברשות. כמו כן, בעל הדין לא יוכל לציין בקשה במסגרת רשימת הבקשות מטעמו או להגיש בקשה בכתב, אם לא פנה קודם לכן לצד שכנגד והודיע לו שבכוונתו להגיש בקשה בעניין.  

 

  • דחיית דיונים – ככלל לא: התקנות החדשות מעגנות את הנחיות נשיאי בית המשפט העליון וקובעות, כי מעתה הליך יתקיים במועדו, למעט חריגים ספציפיים המוגדרים בחוק. התקנות מבהירות, כי "שיקולי נוחות, הסכמת בעלי הדין, עומס עבודה, קיום משא ומתן" (הנפוצים בבקשות הדחיה שמוגשות כיום כעניין שבשגרה), ככלל, לא ישמשו עוד עילה לדחייה.

 

  • עדויות וסיכומים בעל-פה כברירת מחדל: התקנות החדשות קובעות, כי לבית המשפט שיקול הדעת לקבוע בכל תיק שמא העדויות הראשיות יישמעו בעל-פה או בכתב. יחד עם זאת, התקנות החדשות מעניקות בכורה לשמיעת עדויות בעל-פה (בשונה מהיום, כאשר העדויות הראשיות מוגשות, בדרך כלל, בכתב), למעט בתביעות שסכומן מעל 2.5 מיליון ₪, בהן תינתן עדיפות לשמיעת עדויות בכתב. באותו האופן, התקנות קובעות כי סיכומים יוגשו מעתה בעל-פה, למעט במקרים מסוימים בהם בית המשפט יהיה רשאי להחליט על הגשת סיכומים בכתב.

 

  • פסיקת הוצאות ריאליות כברירת מחדל, גם בבקשות ביניים: התקנות החדשות קובעות כי יש להטיל הוצאות ריאליות, המשקפות את העלות האמתית של ניהול המשפט, בהתאם לצירופן של כל ההוצאות שהוצאו בעין ושנדרשו להליך. שינוי מרענן נוסף הוא, כי בתום כל דיון בבקשת ביניים, יפסוק בית המשפט הוצאות ביחס לאותה בקשה (להבדיל מהיום, כאשר, בדרך כלל, בתי המשפט דוחים את ההכרעה בעניין ההוצאות ביחס לאותה בקשת ביניים לסוף ההליך).

 

הנה כי כן, מדובר ברפורמה של ממש, ואין ספק כי, ככל שינוי, גם כאן הדבר יצריך תקופת הסתגלות ולמידה לא קצרה בקרב השופטים ועורכי הדין כאחד, אשר יאלצו להתרגל ל"כללי המשחק" החדשים. מדובר ברפורמה רחבה ומורכבת, כאשר עם הזמן והניסיון יתברר כיצד יפורשו הוראות התקנות החדשות וכיצד ייושמו בפועל.

 

אנו עומדים לרשותכם לכל שאלה/הבהרה בעניין.

הבהרה: עדכון זה נועד לספק מידע כללי בלבד. הוא אינו מהווה ניתוח מלא או שלם של הסוגיות הנדונות, אינו מהווה חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו