תיקון מקיף בחוק הגבלים עסקיים (אשר ייקרא מעתה – "חוק התחרות הכלכלית") – מה הוא כולל?

ביום 1 בינואר 2019 אישרה הכנסת תיקון נרחב לחוק הגבלים עסקיים, התשמ"ח-1988, שמעתה ייקרא "חוק התחרות הכלכלית" (להלן: "החוק"). בהתאם, מכוח התיקון, רשות הגבלים עסקיים תקרא מעתה רשות התחרות, הממונה על הגבלים עסקיים ייקרא מעתה הממונה על התחרות ובית הדין להגבלים עסקיים ייקרא מעתה בית הדין לתחרות.

מעבר לשינוי הטרמינולוגי, מדובר בתיקון המקיף ביותר שנערך בחוק מאז חיקוקו והוא בעל השלכות רחבות ומשמעותיות על ההתנהלות העסקית של גופים רבים במשק הישראלי.

להלן התיקונים המרכזיים לחוק, בתמצית:

1. מיזוגים – לפני התיקון, אחת החלופות [מבין שלוש] המקימה חובה להגיש לרשות הודעה על מיזוג חברות ולקבל את אישורה למיזוג, חלה כאשר מחזור המכירות המצרפי של החברות המתמזגות יחד עלה על 150 מיליון ₪ בשנה שקדמה למיזוג.

התיקון מעלה את הרף משמעותית וקובע כי מחזור המכירות של החברות המתמזגות יעמוד על 360 מיליון ₪ (ובלבד שמחזור המכירות של לפחות שני צדדים למיזוג עולה על 10 מיליון ₪). המשמעות של התיקון היא, למעשה, צמצום חובת הדיווח והנטל הבירוקרטי על מיזוגים הנחשבים "קטנים" ושאינם בעלי השלכות תחרותיות של ממש.

2. הסדרים כובלים – לפני התיקון, העונש המרבי על עבירות הגבלים עסקיים עמד על 3 שנות מאסר (ואילו רק כאשר העבירה כללה נסיבות מחמירות עלה העונש המרבי ל-5 שנות מאסר).

התיקון מחמיר את תקרת הענישה ביחס לעבירת הקרטל בלבד, הנתפסת כעבירה החמורה ביותר במסגרת החוק, וקובע כי העונש המירבי בגינה יעמוד על 5 שנות מאסר, ללא תלות בנסיבות ביצוע העבירה. לגבי יתר העבירות, העונש המירבי יעמוד על 3 שנות מאסר (כאשר ביחס אליהן בוטלה האפשרות להגדיל את עונש המאסר המרבי ל-5 שנים בהתקיימן של נסיבות מחמירות). המשמעות, מעבר להחמרה הברורה בענישה, היא שסיווגה האוטומטי של עבירת ההסדר הכובל כ"פשע" משליכה גם על תקופת התיישנות העבירה שתעמוד מעתה על 10 שנים וגם על הסמכת הרשות לקבל צו להאזנת סתר בחשד לקיומו של קרטל, ללא צורך להוכיח נסיבות מחמירות [בשונה מלפני התיקון].

3. דיני מונופולין – לפני התיקון, הגדרת בעל מונופולין התבססה על מבחן נתח השוק (Market Share) של בעל המונופולין – לפיו כאשר שחקן מסוים מחזיק בנתח שוק העולה על 50%, אותו שחקן ייחשב מבחינת החוק כבעל מונופולין. נזכיר, כי כאשר שחקן מוגדר כבעל מונופולין, חלים עליו איסורים שונים לניצול מעמדו המונופוליסטי לרעה, שאינם חלים על שחקנים בשוק שאינם מוגדרים כבעלי מונופולין.

בעקבות התיקון, התווספה להגדרה מבחן נוסף, הוא מבחן כוח השוק (Market Power), אשר יתבסס על מדדים מהותיים [להבדיל ממספריים]. המשמעות של התיקון היא, למעשה, הרחבת ההגדרה, כך שתאפשר להטיל חובות גם על שחקנים שאמנם אינם מחזיקים מספרית בנתח שוק משמעותי, אך בעלי כוח שוק משמעותי. בכך הופכים דיני המונופולין רלוונטיים לחברות רבות נוספות רבות שעד היום פעלו מתחת לרדאר הרשות. לנוכח המשמעות המיידית של תיקון זה על התנהלותם העסקית של גופים רבים במשק, בימים אלה פרסמה הרשות טיוטת גילוי דעת לבחינת כוח שוק, עליה נפרט בהרחבה במאמר נפרד.

4. אכיפה מנהלית – לפני התיקון, העיצום המרבי שניתן היה להטיל על תאגידים מפירי החוק עמד על 24 מיליון ₪.

בעקבות התיקון, העיצום המירבי יעמוד על 100 מיליון ₪ (פי 4) או 8% ממחזור המכירות של התאגיד המפר בגין כל הפרה. המשמעות של התיקון היא חיזוק משמעותי של ההרתעה מול החברות הגדולות והחזקות במשק כנגד פגיעה בתחרות.

5. אחריות נושאי משרה – לפני התיקון, כאשר נמצא שתאגיד עבר על החוק, הועמדו לדין התאגיד, היחידים המעורבים בעבירה וגם המנהל האחראי.

התיקון לחוק קובע חובה עצמאית ופוזיטיבית על כל נושא משרה בתאגיד לפקח ולעשות "כל שניתן" למנוע עבירה על פי החוק על ידי התאגיד ועל ידי עובדי התאגיד. לפי התיקון, כאשר נמצא שתאגיד עבר על החוק – קמה חזקה כי נושא המשרה הפר חובתו זו, אלא אם הוא מוכיח שעשה כל שניתן כדי למנוע את קרות העבירה. הפרת הוראה זו מטילה על נושא המשרה עונש מרבי של שנת מאסר וקנס כספי. המשמעות היא, כי התיקון מחמיר דרמטית עם נושאי משרה בתאגיד ומחייב אותם בנקיטת פעולות פוזיטיביות לשמירה על החוק, כאשר בכוחו להטיל על נושאי המשרה סנקציות (פליליות ומנהליות) גם כאשר הם כלל לא היו מעורבים בביצוע העבירה.

אנו עומדים לרשותכם לכל שאלה/הבהרה בעניין.

​הבהרה: עדכון זה נועד לספק מידע כללי בלבד. הוא אינו מהווה ניתוח מלא או שלם של הסוגיות הנדונות, אינו מהווה חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו.